top of page

על קבלה ושינוי בתרגול מיינדפולנס

עודכן: 13 בדצמ׳ 2023

אנשים באים לתרגול מיינדפולנס כדי שמשהו ישתנה בחייהם. רוצים להרגיש טוב יותר, לסבול פחות מכאבים, לשפר יחסים, לישון טוב יותר, לחשוב פחות מחשבות מטרידות, לשפר הפרעות קשב וריכוז או בגלל קשיים אחרים. ואז בקורס מיינדפולנס הם שומעים: קבלו את מה שקורה בלי לשנות דבר. שימו לב למה שקורה וקבלו אותו.

אבל, אנחנו רוצים שינוי. לא באנו כדי לקבל בלי לשנות. בדיוק להפך. באנו כדי להשיג שינוי.

נראה שיש כאן סתירה יסודית.


דיאלקטיקה - סתירה שאינה סתירה

אם מסכימים להתנסות בתרגול מיינדפולנס, מגלים שבכל הנוגע לעולם האנושי הפנימי, הסתירה בין שינוי וקבלה היא מושגית בלבד. בחוויה אין סתירה ביניהם. למעשה, כאשר מתמידים בתרגול רואים שהשינוי צומח מתוך הקבלה. זאת, מכיוון שבדרך כלל אנשים לא מקבלים את מה שקורה בהם, ובמיוחד לא את החוויות הלא נעימות, ומגיבים אליהן באופן מיידי, אוטומטי ולא מודע כדי לשנות. אז מבינים, ובעיקר מרגישים באופן בלתי אמצעי, ישיר ואישי, שהקבלה היא היא השינוי עצמו, ולא סתם שינוי אלא שינוי משחרר, מקל ומחבר. לאחר מכן, עם ההתמדה בתרגול רואים איך שינוי זה מאפשר רכבת ארוכה ואינסופית של שינויים. אבל, כדי לראות זאת וכדי לאפשר זאת חייבים לאמן את התודעה־גוף בתשומת־לב ניטראלית למשהו בחוויה של הרגע הנוכחי.

בדרך כלל אנשים לא מקבלים את מה שקורה בהם... ומגיבים באופן מיידי, אוטומטי ולא מודע כדי לשנות. אז מבינים, ובעיקר מרגישים באופן בלתי אמצעי, ישיר ואישי, שהקבלה היא היא השינוי עצמו...

היציאה בפנים, גרפיטי בתל אביב

הגישה של מיינדפולנס היא גישה דיאלקטית. דיאלקטיקה היא דרך הסתכלות שמראה ששני דברים שנראים על פניהם כסותרים האחד את השני, הם למעשה קשורים אחד בשני ו/או מייצרים האחד את השני. כך, קבלה של חוויות פנימיות לא נעימות כמות שהן ושינוי חוויות אלה נראים על פניו כסותרים זה את זה, אבל בפועל הם אינם סותרים. השינוי שמדיטציה זו מציעה מתאפשר דרך הבנה שזה מה שיש, וויתור על ניסיון לשנות את מה שיש בדרך של התנגדות או בריחה. דרך הוויתור על ההתנגדות מחד והבריחה מאידך, מתאפשר שינוי ספונטני שמופיע ברגע שהתנאים להתהוותו נוצרו. למעשה, בתרגול מיינדפולנס המתרגל אינו משנה את החוויה שלו באופן ישיר ומפורש, אלא מייצר תנאים כדי שהשינוי יתהווה מעצמו. לכן, אין די בכך שאשים לב לנשימה או לתחושות הגוף ואקבל אותן כמו גם את התגובה האוטומטית שמתהווה בי לנוכח תחושות אלה. כלומר, תרגול מיינדפולנס אינו תנאי מספיק להתהוות של שינוי. אבל זה תנאי הכרחי. בלי תשומת לב רגעית, בלי קבלה של מה שיש, בלי ויתור על הדחף לשנות, שינוי לא יתרחש, אלא רק העמקה וחיזוק של דפוסי התגובה הקיימים שככל הנראה מחוללים סבל. אחרת לא הייתם באים לקורס מיינדפולנס.

בתרגול מיינדפולנס המתרגל אינו משנה את החוויה שלו באופן ישיר ומפורש, אלא מייצר תנאים כדי שהשינוי יתהווה מעצמו.

חשוב להבחין בין מה שקורה לבין מה שאני עושה. מה שקורה הוא הכל - מחשבות, רגשות, תחושות בחמשת החושים. מה שאני עושה הוא שם לב למשהו שקורה בי ומקבל אותו. השינוי שאני עושה הוא עובר לרגע קצר אחד למצב של התבוננות ניטראלית ומקבלת. השינויים הרבים שיכולים להתפתח מתוך שינוי זה הם לא בשליטתי ואני לא עושה אותם. הם חלק ממה שקורה. אני רק מאפשר להם לקרות.


חתירה מתחת לתפיסה המושגית

תשומת לב ישירה ופשוטה לחוויות הגולמיות המיידיות מאפשרת לחדור מבעד לחוויה שמעוצבת על ידי מושגים, תפיסות והתניות אישיות כמו גם תרבותיות. מושגים הם חשובים. אי אפשר בלי מושגים. בזכות השימוש במושגים בני אדם הצליחו להשיג הישגים מדהימים. אבל, לעתים תפיסת המציאות בתבניות מושגיות גורמת לנו מצוקה, אי נחת, כאב ואף סבל. מה שאנחנו מנסים לעשות כאן הוא להתאמן בלהיות בלי תלות הכרחית במושגים, בלי התיווך המושגי של המציאות. אני מתאמן בלחוות את החיים הממשיים עכשיו באופן ישיר ובלתי אמצעי. לא כדי להשתחרר מכל המושגים באשר הם, אלא כדי למצוא את הדרך להשתחרר מהסבל שחלק מהמושגים גורמים לי חלק מהזמן.


מכיוון שהסתירה בין קבלה ושינוי היא מושגית ולא חוויתית, קל יותר להבין את הרעיון רק לאחר שחווים זאת. אז מתאימים את המושגים לחוויה ולא להפך. הבלבול שאוחז באנשים כאשר הם מתעקשים להתאים את החוויה למושגים שהם אוחזים בהם, כאילו המושגים הם הבסיס ולא החוויה, יוצר לעתים מצוקות בלתי נסבלות. אפשר להיחלץ ממצוקות אלה רק לאחר שמרפים את האחיזה במושגים כאילו הם חזות הכל. אחרי שחווים שחרור ולו הקטן ביותר במדיטציה מתחילים להבין את הקשר בין קבלה של המציאות כמות שהיא לבין שינוי המציאות ומאפשרים לשינויים נוספים להתהוות מתוך התרגול. השינוי שמתרחש כך הוא יציב, ממשי ומוחשי ואי אפשר להכחיש אותו. כשהוא מתרחש אדם לא זקוק לאישור של אחרים להכרה בו. אי אפשר להתעלם מהשינוי בגלל שהוא כל כך מוחשי וברור, גם אם הוא מנוגד לחלוטין לתפיסה המושגית שהמתרגל אחז בה עד אותו רגע של שינוי, וגם אם המתרגל מתקשה להמשיג את השינוי.


עמדת סובייקט ועמדת אובייקט

דרך ההתבוננות מרגע לרגע במרכיבים הבסיסיים של החוויה האנושית, אפשר להשהות את התגובה לחוויות מאתגרות שבדרך כלל גורמות לי להגיב אליהן באופן מיידי ואוטומטי. אין הכוונה שאתאפק מלהגיב. איפוק הוא סוג של מאבק בעצמי ולכן עשוי ליצור לחץ, מתח וקושי גוברים והולכים עד נקודת שבירה שבה אני לא יכול לסבול יותר. במקום איפוק, מתרגל מיינדפולנס מתבונן במרכיבים של החוויה הלא נעימה ומפרק אותה כך לגורמים קצרים וקטנים ויוצר מרחק בריא מהקושי שמאפשר למתרגל פחות להזדהות עם הקושי ולהיות נשלט על ידו. כך נוצר עמדת סוביקט חופשי שפועל מתוך כוונה ורצון, שכן המתרגל מפנה את תשומת ליבו, שואל שאלות, מתעניין וחוקר את החוויה הפנימית המיידית מרגע לרגע, בכל רגע מחדש ופעולות אלה לא באות מתוך הדפוסים האוטומטיים של התגובתיות לחוויות הלא נעימות, אלא מתוך הנחיות תרגול מיינדפולנס, כלומר ממה שהמתרגל החליט לעשות. לכן, פעולות אלה מוציאות אותו מעמדת האובייקט חסר חופש הבחירה שמופעל על ידי כוח חיצוני או פנימי בלי תלות ברצונו ובכוונתו ולעתים אף בניגוד לרצונו ולכוונתו. כך השינוי שמתרחש אגב תרגול מיינדפולנס הוא למעשה תנועה פנימית של המתרגל מעמדת האובייקט שמופיע כאוטומט שעליו פועלים לעמדת הסובייקט שבוחר בעצמו איך לפעול וביחס למה, מרגע לרגע, שוב ושוב ושוב.


והערה מאד חשובה לסיום: כאשר אני מתרגל מיינדפולנס, שם לב ומקבל את מה שקורה, הכוונה היא אך ורק לחוויות הפנימיות שלי שכוללות - רגשות, מחשבות ותחושות בחמשת החושים. אין הכוונה כלל שעלי לקבל את המציאות החברתית, הפוליטית, הכלכלית, התרבותית... בארץ, בעולם או משהו אחר. מי שטוען זאת, נמצא במקרה הטוב בבלבול עמוק.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page