הפחד הוא השליט האמיתי בישראל היום

הפחד הוא השליט האמיתי בישראל בימים אלה והוא צובע הכל בצבעים קשים.

הדרך היעילה ביותר שאני מכיר להתמודדות אמיתית, כנה, עמוקה ומשחררת, מיטיבה ומקלה עם פחד היא תרגול מיינדפולנס. 1. הצעד הראשון הוא בכלל להיות מודע שיש פחד. להכיר בכך בכנות ובצניעות בלי לספר לעצמי ולאחרים סיפורים על כך. להכיר בפשטות בפחד ברגע הנוכחי. לא באופן כללי בחיים שלי אלא ממש ברגע הזה. כדי שההמשך יהיה רלבנטי חייבים להכיר בכך, ולהתייחס לרגע הנוכחי בלבד. לא מעבר לו.

לפרטים של הקורס הקרוב

2. הצעד השני הוא לשים לב לנשימה ברגע שבו הפחד נוכח בי. איך הנשימה מושפעת מכך שיש פחד? איך היא השתנתה בגלל הפחד? פחד לא נמצא תמיד. ברגע אחד יש פחד וברגע אחר אין. רק תשומת לב לרגע הנוכחי יכולה לגלות לנו שבזמנים מסוימים הפחד בא והולך ובין רגעי הפחד יש גם רגעים אחרים. 3. הצעד השלישי הוא לשים לב לתחושות הגוף האחרות כשהפחד נוכח. שוב, התחושות ברגע הנוכחי. איפה הפחד בא לידי ביטוי בגוף ברגע זה? איך הוא בא לידי ביטוי בגוף עכשיו? זה יכול לקחת זמן עד שלומדים להבחין בין תחושות הפחד לתחושות אחרות כי גם כשיש פחד יש עוד דברים ולא רק פחד. 4. הצעד הרביעי הוא לשים לב למחשבות שמתלוות לפחד. יש להבחין בין לחשוב מחשבה לבין לשים לב למחשבה. לחשוב מחשבה משמע להיבלע בתוכה, לשכוח ממה שקורה עכשיו ולהיכנס לתוך הסרט שמוקרן בתודעה. לשים לב למחשבה משמע לשים לב למחשבה אחת שיש עכשיו, ברגע זה. זה יכול להיות משפט, סצינה, ציור, תמונה, קול או כל דבר אחר. לשים לב למחשבה זה לזכור שזו רק מחשבה, קרי הבזק של רעיון בתודעה. הבזק רגעי שיש כמוהו אלפים מדי יום. וכך להמשיך לשים לב מרגע לרגע למחשבה ועוד מחשבה ועוד מחשבה ולהיות בעמדת הצופה במחשבות ולא הנבלע במחשבות. זה אפשרי עם תרגול. 5. הצעד החמישי הוא לשים לב לתגובה שמתעוררת בי לנוכח הפחד. תגובה שיכולה להיות תחושה גופנית, מחשבה, רגש אחר, דחף לפעולה כמו לכתוב פוסט בפייסבוק או משהו אחר.

סדר הצעדים לא הכרחי וגם ההפרדה ביניהם אינה הכרחית. הסדר וההפרדה נועדו כדי לייצר הסבר בהיר. בפועל, הדברים יכולים להתרחש בסדר אחר מהמתואר למעלה. מה שחשוב הוא תמיד להיות ברגע הקצר ביותר שאפשר. הרבה דברים יכולים לצמוח מהתרגול הזה ביחס לפחד אבל אולי הדבר הברור ביותר הוא זה שאם מתרגלים כך כשמופיע פחד, פחות מגיבים בפעולה חיצונית שבדרך כלל מזיקה, ומגלים שלא תמיד חייבים להגיב כדי שהפחד יחלוף מעצמו. ככל שמתרגלים יותר מפתחים עמידות לפחד והוא פחות מפחיד. לומדים שכנות משחררת ולא מגבילה.

6. הצעד השישי הוא לטפח חמלה כלפי עצמי על כך שאני מרגיש חלש עכשיו עם הפחד. לטפח חמלה על בסיס הבנה שפחד הוא אנושי וטבעי ולא מבטא שמשהו לא תקין אצלי, שאין אדם שלא מפחד, שזו תגובה טבעית לתנאים של איום, שהפחד אינו חלק מהמהות שלי גם אם הוא מופיע הרבה כי יש רגעים בהם אין פחד, וכי הוא רק תולדה של תנאים של איום, ועל בסיס רצון להקל על עצמי. 7. הצעד השביעי הוא לטפח חמלה לאחרים על כך שככל הנראה גם הם בפחד כמוני, גם אם הפחד שמקנן בהם נובע מסכנה אחרת, וחמלה על כך שהתעוררה בי תוקפנות כלפיהם.

פחד הוא מצב של חולשה ולכן תגובה רווחת היא כעס. הכעס מקנה תחושה של כוח שמפצה על החולשה שבפחד. להרגיש בעלי כוח הוא חשוב מאד, אבל הכוח שהכעס מייצר הוא אשלייתי. הכעס בעצמו מכלה את שארית הכוחות שעוד היו לנו ולאחר שהכעס חולף אנחנו מרגישים חלשים עוד יותר, וזה עשוי לעורר עוד פחד ולכן כעס… וחוזר חלילה.

ככל שמתרגלים מיינדפולנס באופן שתיארתי למעלה יותר מגלים שחמלה לעצמי ולאחרים מקנה תחושה של כוח יציב יותר, מאריך ימים יותר, משחרר ומיטיב לאין שיעור יותר מכעס. ולא זו בלבד אלא שככל שיש יותר חמלה בלבי כך אני יודע טוב יותר איך לפעול בעולם כדי לשנותו לטובה. לעומת זאת, פחד שמפחדים ממנו והוא מעורר כעס על עצמי ו/או על אחרים מעורר פחד בליבם של אחרים, וכעס... וחוזר חלילה. הכעס והפחד רק מתעצמים. פחד לא משחרר מפחד. כעס לא משחרר מפחד. רק חמלה משחררת מפחד...

בקרוב ייפתח קורס מיינדפולנס בגישת MBSR נוסף בהנחייתי.

לחצו כאן לכל הפרטים