אוטוביוגרפיה בחמישה (ועוד אחד) פרקים קצרים

לפני מספר שנים בסיומה של סדנת מיינדפולנס אישית שלחתי למיכאל אטלן את השיר ״אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים״ של פורשייה נלסון (Portia Nelson). השיר מתאר בצורה מטפורית פשוטה ויפה תהליך של שינוי שמתרחש ככל שמתמידים בתרגול המדיטציה. לכן, השיר מצוטט ומוזכר פעמים רבות במסגרות של תרגול מיינדפולנס ובודהה־דהמה. אבל, מיכאל בעל העין והלב המדויקים זיהה מיד שהשיר נגמר בצורה מושלמת מדי והוסיף את הפרק הששי ושלח אלי. מאז, כאשר אני מזכיר את השיר, אני תמיד מוסיף את הפרק הששי. התרגום הבא הוא שילוב של שני תרגומים שהתפרסמו עד כה בעברית, עם שינוי קל שלי. למטה הערה על ההבדל בין שני התרגומים.

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים / פורשייה נלסון

1) אני הולכת ברחוב

במדרכה יש בור עמוק;

אני נופלת לתוכו.

אני אבודה... אני חסרת אונים.

זו לא אשמתי.

לוקח לי נצח לצאת.

2) אני הולכת באותו רחוב.

במדרכה יש בור עמוק;

אני מעמידה פנים שאיני מבחינה בו.

אני נופלת לתוכו שוב.

אני לא מאמינה ששוב זה קרה.

אבל, אין זו אשמתי.

וגם הפעם לוקח לי נצח לצאת.

3) אני הולכת באותו רחוב.

במדרכה יש בור עמוק;

אני רואה אותו.

ובכל זאת נופלת פנימה... כוחו של הרגל.

עיני פקוחות;

אני יודעת היכן אני.

זו אחריותי.

אני יוצאת מיד.

4) אני הולכת באותו רחוב.

במדרכה יש בור עמוק;

אני עוקפת אותו.

5) אני הולכת ברחוב אחר.

מיכאל, בצדק גמור, חש שהשיר מבטא משהו מהתהליך שעבר, אבל מסתיים בצורה מושלמת מדי ולכן לא מציאותית, לא אמיתית ולכן מאבד את הכוח שנבנה במהלכו בדיוק כאשר הוא אמור לכאורה לממש אותו. לכן, במקום לבקר את המשוררת ואת השיר, הוא העדיף ברוח תרגול המיינדפולנס להוסיף פרק ששי:

6) אני הולך ברחוב אחר, ונופל לבור אחר,

שלא ראיתי, כי זה רחוב אחר.

אני נושם עמוק ושם לב שאני רגוע:

הרי למדתי לצאת מבורות.

וזה סיום מושלם לשיר שמבטא היטב את המצב החדש שבו נמצא מתרגל לאחר שמימש משהו מהדרך שהבודהה לימד. למדתי לצאת מבורות, ולכן גם למדתי ליפול לבורות, או כפי שאמרה לי תלמידה אחרת: למדתי לריב עם בן זוגי.

הערה בנוגע להקשר התרבותי: השיר שבמקורו נכתב באנגלית תורגם לעברית בשני ספרים שונים. בפעם הראשונה ב-1998 ב"ספר המתים והחיים הטיבטי" של סוגיאל רינפוצ׳ה, הוא תורגם בידי אישה ללשון גבר, למרות שמחברת השיר היא אישה. עשרים שנה מאוחר יותר השיר תורגם בפעם השנייה בידי גבר ללשון אישה ב"מיינדפולנס: שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי" של אסף פדרמן. אולי זה מרמז על שינוי תרבותי ביחס של החברה הישראלית למגדר, ואולי זה מסמן את אחת התזוזות שהתרחשו בקהילת מתרגלי בודהה־דהמה בישראל. תזוזה מתפיסה אינדיבידואלית כאילו אוניברסאלית שמתבססת על מחיקה של הבדלים פרטיקולריים, אל עבר מודעות גוברת לתנאי החיים החברתיים והתרבותיים הפרטיקולריים שבהם החיים הממשיים מתהווים ובהם המתרגלים והמתרגלות משתנים ומשתנות.