האתגר העיקרי במיינדפולנס אינו ריכוז אלא היזכרות

המשמעות המוכרת המודרנית של מיינדפולנס היא תשומת לב מכוונת ויזומה לחוויה של הרגע הנוכחי באופן מקבל (לא־שיפוטי). המושג של מיינדפולנס נעשה אופנתי ומוכר בשנים האחרונות, אבל הוא נטבע כתרגום של המילה סאטי מפַּאלִי לאנגלית כבר במאה ה-19. משמעות פחות מדוברת כיום של סאטי היא היזכרות, וזה אולי האתגר העיקרי בתרגול מיינדפולנס. זהו אתגר גדול יותר מאשר לשים לב למה שקורה ברגע הנוכחי באופן מקבל.

כל זמן שאני בשליטה על תשומת לבי ורוצה לשים לב למשל לתחושות הנשימה בבטן (או לכל מושא מדיטציה אחר), די פשוט לעשות את זה. כל כך פשוט שלא צריך דבר לשם כך ולא צריך להיות מישהו לשם כך. כל אחד יכול. אמנם, לשנות את היחס מיחס נבהל, דוחה, שמבקש לשנות חוויות לא־נעימות ליחס מקבל, מכיל, משלים ומאפשר הוא אתגר ניכר במיוחד ביחס לחוויות לא־נעימות. אבל, כאשר תשומת הלב שלי נמשכת על ידי הסחות דעת או גירויים פנימיים או חיצוניים, האתגר הוא בכלל לזכור את התרגול. כלומר, לזכור את האפשרות לשים לב לתחושות הנשימה או לדבר אחר שקורה. זה נכון שבעתיים כאשר אני במצוקה, בכאב גופני או נפשי, בתחושה של מחסור, של דאגה, של פחד, תסכול, אשמה, נמצא באיום פיזי או רגשי, כשהדעת מלאה במחשבות מטרידות על העבר והעתיד. אז, שוכחים את עצמנו. שוכחים את היכולות שלנו. הדעת פזורה. אז, אם בכלל זוכרים את התרגול ולו לרגע אחד, יש בכך פוטנציאל אדיר לשינוי בזמן אמת של קושי. האתגר אז הוא בכלל לזכור את התרגול. קל להגיד וקשה לעשות. אבל נעשה יותר ויותר אפשרי, יותר ויותר זמין, ככל שמתרגלים. ככל שנתרגל, כך האפשרות לתרגל בכל רגע תהיה במקום גבוה בזכרון ותישלף מעצמה, בלי מאמץ כלל.

כלומר, בשונה ממה שנדמה במבט ראשון כששומעים את הנחיות המדיטציה כאילו העניין הוא בטיפוח ריכוז ובהחזקת תשומת הלב על מושא המדיטציה לאורך זמן, יש להבין שנדידת תשומת הלב בזמן תרגול המדיטציה אינה בעיה. היא חלק ממאפייני התודעה האנושית, וזה בדיוק חלק ממה שמאפשר תרגול. נדידת תשומת הלב היא הבסיס לאימון המוח לטיפוח היכולת להזיז את תשומת הלב ממה שהיא נודדת אליו באופן אוטומטי ובלתי נשלט, למה שאני החלטתי לשים לב אליו. נדידת תשומת הלב מייצרת את התנאים הדרושים לאימון בהיזכרות בתרגול בזמן שבו דעתי מוסחת.

בקרוב נפתח קורס מיינדפולנס בגישת MBSR נוסף בהנחייתי.

לחצו כאן לכל הפרטים